אלי ראובן בניה והשקעות בע"מ נ' המשפט

החלטה

החלטה זו ניתנת בהמשך להחלטתי מיום 28.2.13 במסגרתה ניתן על ידי צו שחזור על פי תקנה 2 לתקנות בתי המשפט (סדרי דין לשחזור תיקים ומסמכים), התשמ"ד–1984 (להלן: "התקנות").

עניינו של התיק שלפניי פורט בהחלטותיי הקודמות מיום 28.1.13 ומיום 28.2.13 ואין טעם לחזור על הדברים. בקיצור יצוין, כי עניינה של בקשת המבקשת מושא התיק שבכותרת הוא קבלת חותמת "נאמן למקור" על העתק המצוי בידיה של פסק דין שניתן בבית משפט זה ביום 24.8.99 על ידי כב' השופטת (בדימוס) ר' אור במסגרת בר"ע 1222/99 ובש"א 3475/99 (להלן: "פסק הדין"), לצורך נקיטה בהליכי הוצאה לפועל נגד משיבה 2 (להלן: "המשיבה"). המשיבה התנגדה לבקשה. בהחלטתי מיום 28.2.13 ניתן, כאמור, צו שחזור אשר הופנה לגורמים שונים שנתבקשו להמציא מסמכים הנוגעים להליך מושא פסק הדין, ככל שמצויים בידם.

בעקבות צו השחזור הוגשה מטעם המבקשת "הודעה על המצאת מסמכים בהתאם לתקנות בתי משפט (שחזור תיקים ומסמכים)". במסגרת הודעה זו צירפה המבקשת העתק של פסק הדין המצוי ברשותה וכן תצהירים מטעם שלושה גורמים מתוך הגורמים אליהם הופנה צו השחזור: עו"ד אורי שטנדל, אשר ייצג את המבקשת בהליך מושא פסק הדין; עו"ד בר הלל, מפרק המבקשת; ומר אלי ראובן, בעל המניות במבקשת. המשותף לאמור בכל התצהירים הוא שאין ברשותו של מי מגורמים אלה מסמך נוסף הנוגע לתיק מושא פסק הדין, פרט להעתק פסק הדין. עם זאת, בתצהירו טוען עו"ד שטנדל כי הוא ייצג את המבקשת בהליך מושא פסק הדין, כי הוא קיבל לידיו את העותק המקורי של פסק הדין, וכי העתק פסק הדין שהוגש הוא העתק מתאים למקור.

המשיבה הגישה אף היא הודעה בעניין זה. בהודעתה מיום 17.4.13 ציינה המשיבה, כי היא פנתה לעורכי הדין אשר יצגו אותה בענייניה המשפטיים בשנת 1999 וכי אלה מסרו כי אין ברשותם מסמכים הנוגעים לעניין. להודעה גם צורף תצהיר מטעם מנהל המשיבה ובו נטען כי המשיבה לא הצליחה לאתר מסמכים הנוגעים להליך מושא פסק הדין. המשיבה טוענת, כי אין מקום להיעתר לבקשה וליתן תוקף למסמך שהוגש על ידי המבקשת, וכי על המבקשת להגיש תביעה כספית שבמסגרתה תתברר גם שאלת האותנטיות של העתק פסק הדין שצורף.

ביום 24.4.13 הודיעה המבקשת כי איתרה החלטה שיפוטית שניתנה במסגרת הליך אחר שהתנהל בין הצדדים (החלטתו של כב' השופט מינץ מבית משפט זה בת"א 47424-11-10), ובה ישנה התייחסות לפסק הדין, וביקשה לראות בכך חיזוק לאותנטיות של העתק פסק הדין שהוגש על ידה. עוד טענה המבקשת, כי בכל התגובות הרבות שהוגשו על ידי המשיבה במסגרת ההליך שבכותרת, לא הועלתה טענה אמיתית באשר לאותנטיות של העתק פסק הדין שהוגש, ומשכך יש להיעתר לבקשה. המשיבה התייחסה להודעה זו, טענה כי אין למצוא חיזוק לעמדת המבקשת באיזכור פסק הדין בהחלטתו הנ"ל של כב' השופט מינץ, ושבה על עמדתה לפיה יש לדחות את הבקשה.

בהחלטתי מיום 19.5.13 ניתנה לצדדים אפשרות להוסיף דברים בטרם תינתן החלטה מסכמת של בית המשפט. לאחר שהצדדים ניצלו הזדמנות זו, הגיעה העת ליתן החלטה מסכמת בעניין.

לאחר עיון במכלול טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה שיש להורות על שחזור פסק הדין. הטעמים לכך הם, שהמסמך אותו הגישה המבקשת נחזה להיות מסמך אותנטי, היינו פסק דין שניתן בבית משפט זה כשהוא נושא את חתימת השופטת שנתנה את פסק הדין. המבקשת לא הסתפקה בהצגת המסמך, אלא הגישה את תצהירו של בא כוחה במועד הרלבנטי, אשר הצהיר כי הוא קיבל את העותק המקורי של פסק הדין וכי העותק שהוגש זהה למקור. לכך יש להוסיף, כי עותק זהה לפסק הדין שהוגש פורסם גם בשני מאגרים משפטיים אלקטרוניים ("נבו" ו"תקדין"). די בכל אלה כדי לקבוע כי העותק שהוגש זהה לעותק המקורי של פסק הדין. מנגד, על אף הטיעון הנרחב, המשיבה לא העלתה כל טענה עניינית שיש בה כדי להטיל ספק באותנטיות של העתק פסק הדין שהוגש על ידי המבקשת.

בשולי הדברים ולמען הסר ספק, אבהיר – בהתייחס להודעה מטעם המשיבה מיום 26.5.13 ולמחלוקת שהתגלעה בין הצדדים באשר למשמעות החלטתי מיום 29.4.13 – כי כל שנאמר בהחלטתי מיום 29.4.13 הוא שהודעתו של ב"כ המשיבה מיום 17.4.13 מתקבלת לתיק בית המשפט, וזאת על אף האיחור שבהגשתה, לאור הסברו של ב"כ המשיבה כי שהה בשירות מילואים. הא ותו לא. אין מדובר כלל ועיקר בהחלטה שסיימה את ההליך שלפניי.

סוף דבר. בהתאם לתקנה 6 לתקנות, העתק פסק הדין שהוגש על ידי המבקשת משוחזר בזאת. משכך, בהתאם לתקנה 7 לתקנות יבוא העתק פסק הדין שהוגש במצורף ל"בקשה לקבל חותמת נאמן למקור", שהגישה המבקשת ביום 13.12.12, במקום פסק הדין המקורי שניתן. כפועל יוצא מכך, המזכירות תמציא לידי ב"כ המבקשת עותק של פסק הדין חתום בחותמת נאמן למקור.

המשיבה תישא בהוצאות המבקשת בסך של 8,500 ₪.

ניתנה היום, א' בתמוז תשע"ג, 9 ביוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: